פרשנות סעיף 45 (ב) לחוק העונשין- "בית המשפט שדן אותו באחרונה"

השופט מ. פינקלשטיין:

1.       בית משפט הטיל על נאשם עונש מאסר מסוים בעבודת שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות שירות. לאחר מכן נדון הנאשם לעונש מאסר בכליאה בבית משפט אחר. בית המשפט הראשון, בהחלטתו המשלימה, קבע כי עונש המאסר שהטיל ירוצה בכליאה, וזאת לאחר שקיבל חוות דעת שלילית מהממונה על עבודות השירות. האם רשאי בית משפט זה להורות, כי עונש המאסר שהטיל יהיה  מצטבר (כולו או חלקו), לעונש המאסר שהוטל בבית המשפט האחר? זו השאלה המשפטית העומדת לפנינו בערעור זה.

השתלשלות גזרי הדין

בימ"ש השלום בעכו - שלב א

2.       א.      ביום 11.9.05 הורשע המערער לפי הודאתו בבימ"ש השלום בעכו (כב' השופטת רונית יצחקי, פ 3574/04). ההרשעה הייתה בעבירות של ניסיון לשימוש ברכב ללא רשות הבעלים, איומים והפרעה לשוטר. כמו כן הורשע המערער בשני תיקים שצורפו: האחד, עניינו פריצה וגניבה מרכב; השני, גניבת פלאפון והחזקת רכוש החשוד כגנוב.

          ב.       ביהמ"ש קמא החליט בגזר דינו לאמץ הסכם טיעון שהוצג בפניו. המערער נדון לשלושה חודשי מאסר בפועל, שמונה חודשי מאסר על-תנאי לגבי עבירת רכוש מסוג פשע ושלושה חודשי מאסר על-תנאי לגבי עבירת רכוש מסוג עוון, וכן קנס כספי.

          יצוין, כי בהצגת הסכם הטיעון ציינו הצדדים, כי הבקשה היא להטלת 3 חודשי מאסר בעבודות שירות "במידת האפשר".

ג.       במסגרת קבלת הסכם הטיעון החליט ביהמ"ש קמא, כי המאסר בפועל "ירוצה בדרך של עבודת שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, אשר תיתן דעתה, בין היתר, לבקשת הנאשם להתחיל בביצוע עבודת השירות, אך ורק לאחר סיום שירותו בצה"ל".

ד.       ביהמ"ש דחה את סיום מלאכתו עד לאחר קבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות (להלן: " הממונה") לתחילת נוב' 05.

ה.      כאן המקום להוסיף ולציין, כי המערער עמד אז בפני ריצוי עונש מאסר נוסף בעבודת שירות, שנפסק בביהמ"ש המחוזי בגין עבירה אחרת (להלן גם " התיק האחר"). ב"כ המאשימה הודיעה במסגרת הטיעון לעונש בתיק שלפנינו, כי לפי הסדר הטיעון, יוטלו על המערער: "3 חודשי מאסר בפועל במצטבר למאסר בפועל שהושת במחוזי, אף זאת בעבודות שירות...".

ו.       בנוב' 05 כתבה הממונה, כי המערער נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות בתיק האחר, לאחר שחרורו מהשירות הצבאי ביוני 2006. היא ביקשה לדחות את מתן חוות דעתה בתיק שלפנינו, וזאת כדי שניתן יהיה גם להתייחס לדרך שבה ביצע המערער את עבודת השירות בתיק האחר. לפיכך, התבקשה דחייה ארוכה, לאוגוסט 2006, "לאחר ריצוי רוב תקופת מאסר קודמת שהוטלה עליו".

ז.       ביום 11.9.05, נוכח מכתב הממונה, התקיים דיון בביהמ"ש קמא. הסניגורית ציינה, כי בתיק האחר אמור המאסר בעבודת שירות להתחיל ב-11.7.06. היא ביקשה שחוות דעת הממונה בתיק שלפנינו תינתן "כבר היום", גם אם תחילת ריצוי העונש תהיה לאחר מספר חודשים (ולאחר סיום המאסר בעבודת שירות שהוטל בתיק האחר). לבסוף היא הביעה הסכמתה לכך שהמשך המשפט יידחה, נוכח הצורך בחוות דעת משלימה של הממונה.

          ביהמ"ש דחה את הדיון, לתאריך  6.9.06.

ח.      הדיון הבא בביהמ"ש קמא התקיים, לאחר תיק נוסף שבו נדון המערער, כפי שיפורט עתה.

בימ"ש השלום באילת

 3.      א.      בתחילת אוגוסט 2006 נעצר המערער בעיר אילת, וביום 3.9.06 הודה והורשע בבימ"ש השלום באילת בעבירות של התפרצות, גניבה ותקיפה (פ 1737/06, השופט א' יקואל).

          ב.       ביהמ"ש דן את המערער למאסר בפועל של תשעה חודשים, שתחילתם  ביום המעצר 6.8.06. כמו כן הפעיל ביהמ"ש, באופן חופף, את עונש המאסר על תנאי בן שמונה חודשים שהוטל בתיק נשוא הערעור שבפנינו.  עוד הטיל ביהמ"ש על הנאשם עונשי מאסר על תנאי.

בימ"ש השלום בעכו - שלב ב

4.       א.      ביום 12.9.06 השלים ביהמ"ש קמא, בתיק שלפנינו, את מלאכת גזירת הדין.

          ב.       יצוין, כי ב"כ המאשימה ביקשה, נוכח המאסר בפועל שהטיל בימ"ש השלום באילת, כי בימ"ש קמא יורה שהמאסר המוטל ירוצה במצטבר למאסר שאותו מרצה המערער עקב גזר הדין בבימ"ש השלום באילת.